בן מרגלית ויוסף. יצחק (איציק) נולד ביום י"ט בתמוז תשכ"ג (11.7.1963) בתל אביב. אח לשמוליק, אייל ולימור.

משפחתו התגוררה בכפר שלם שבדרום תל אביב, ואיציק גדל בשנותיו הראשונות בבית הסבתא. כשהוריו יצאו לעבודה נשאר בהשגחת הסבתא, אליה היה קשור מאוד.

ב-1967 המשפחה עברה להתגורר בחולון. איציק למד בבית ספר היסודי "ויצמן" בעיר, המשיך לשנה בפנימיית "בזק" בירושלים ושב לחולון, ללמוד בתיכון "אורט" במגמת מכניקה עדינה. בשנות לימודיו היה פעיל בתנועות הנוער "השומר הצעיר" ו"הנוער העובד", כן שיחק כדורסל בקבוצת הפועל חולון.

בשנת 1981 התגייס איציק לצה"ל ושירת בחיל ההנדסה הקרבית. במסגרת שירותו הצבאי עבר קורס קצינים ושימש במגוון תפקידי פיקוד בחיל ובתפקיד סגן מפקד פלוגה בבית הספר להנדסה קרבית. בסוף שירותו היה ראש מדור מבצעים במפקדת חילות השדה, בדרגת סגן. במהלך שירותו השתתף במבצע שלום הגליל.

איציק זכה לשבחים רבים ממפקדיו בכל התפקידים שמילא אולם הוא היה נחוש להצטרף לשירות הביטחון הכללי. מפקדיו בצה"ל פעלו רבות לשכנעו להמשיך בשירות קבע וזאת לאחר שעמדו על כישוריו המקצועיים, יכולת המנהיגות הטבעית שלו, כושרו הארגוני ובעיקר חתירה ללא לאות להשגת המטרות שהציב לעצמו. גם אביו יוסי מציין כי ניסה לשכנע את בנו להמשיך בשירות הקבע ובהמשך לעבור לשירות הביטחון הכללי, אך ללא הצלחה יתרה.

בשנת 1985, מיד לאחר שחרורו מצה"ל, החל איציק לעבוד בשב"כ ושירת ביחידת המבצעים.

איציק נפל בעת מילוי תפקידו, במהלך פעילות מבצעית ביום ד' בשבט תשמ"ז (3.2.1987). בן עשרים ושלוש בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון. הניח הורים, שני אחים ואחות.

איציק מונצח באתר ההנצחה הממלכתי לחללי קהילת המודיעין בגלילות, באתר ההנצחה לנופלי שירות הביטחון הכללי שהוקם בשוהם, באנדרטה לנופלים בני העיר חולון ובבית יד לבנים העירוני, וכן בבית הספר למדעים "אורט" בחולון, שבו הוא למד.